עמוד הבית > Web Analytics > כמה שווה לכם לייק וכיצד ניתן למדוד פעילות בפייסבוק?

כמה שווה לכם לייק וכיצד ניתן למדוד פעילות בפייסבוק?

כיום חברות רבות פותחות דף בפייסבוק לטובת העסק שלהם בלי לחשוב פעמיים ובצדק. עם זאת, אחרי כל הנסיון שיש לכל בעלי אותם עסקים, עולה אצלהם השאלה שכיום היא השאלה הכי חמה בעולם המדיה החברתית:


איך אנחנו יכולים לחשב את החזר ההשקעה (
ROI) שאנו מקבלים בעקבות הפעילות שלנו בדף הפייסבוק שלנו?

כמה אנחנו מרוויחים על כל שקל שאנחנו משלמים למנהלת המדיה החברתית שלנו? כמה שווה לנו כל אוהד חדש בדף? כמה שווה לנו שיתוף שאנשים עושים למאמר איכותי שכתבנו? כיצד הפעילות בפייסבוק מעלה את המכירות בסניפים שלנו הפזורים ברחבי הארץ? כיצד מודדים מיתוג?

על מנת לענות על השאלות האלה יש להגדיר תחילה את המדדים הנכונים, החשובים, אותם יש להציג ללקוח ושעל פי הם אנו יכולים להסיק מסקנות איכותיות לגבי הניסיון לענות על שאלת ה-ROI. רק לאחר שהבנו מה אנחנו צריכים למדוד, מגיע השלב הבא יהיה לייחס לכל מדד ערך כספי שמחושב על פי כל מיני פרמטרים. בין השאלה הראשונה לשנייה יש להיעזר בכלים שונים על מנת שיעזרו לנו לעשות את החישובים (אחד הוא חינמי לחלוטין Google Analytics והשני זמין באותה מידה הלא הוא ה-Excel. על שני השאלות הנ"ל אני אנסה לענות בסידרת המאמרים הזו. מאמר זה יעסוק בשאלה הראשונה איך אני מודד את הפעילות בפייסבוק. אציין שסידרת מאמרים זו יפה כוחה לכל הרשתות החברתיות באשר הן, אך אנו נדבר כרגע בעיקר על פייסבוק משום שהיא הרשת החברתית המובילה בארץ.

רגע לפני שמתחילים:

אני כבר אומר מראש, לא לכל השאלות יש תשובה טובה, לא לכל השאלות יש תשובה בכלל. הנושא מורכב ולא פשוט אבל לקבל 80% מהמידע יותר טוב מלא לקבל מידע בכלל.

כמו כן, אני רוצה לנצל את הבמה הזאת על מנת לנסות ביחד איתכם, לפתור ולתת מענה לאחת השאלות הבוערות ביותר בעולם המדיה החברתית ובעולם השיווק באינטרנט בכלל, כיום בפתחה של שנת 2012: איך לנטר אפקטיביות בעולם של שיווק מפה לאוזן דיגיטלי. אז החלק שלכם יהיה להגיב בתחתית הפוסט ולכתוב את המחשבות שלכם, את השיטות שאתם מציעים על מנת למדוד ולנטר פעילות בפייסבוק, את הנסיון שלכם.

הגדרת הבעיה

על מנת להבין את הבעייתיות אותה אנו רוצים לבדוק יש קודם כל לשים את שאלת המחקר הקטנה שלנו בקונטקסט הנכון ובשביל זה יש להקדים ולציין כמה דברים.

שיטת המיתוג (Branding) לעומת שיווק בשיטת התגובה הישירה (Direct Response Marketing).

בעולם השיווק בכלל ובאינטרנט בפרט יש שתי אסכולות שלעיתים יש אנשים שבוחרים אחת בתור האסכולה שלדעתם היא הטובה ביותר ולעיתים יש אנשים שיגידו שהמיזוג שלהם הוא דרך הזהב האמיתית.

אסכולת שיטת התגובה הישירה (Direct Response Marketing).

 זו שיטה שדוגלת בחישובי ROI כל הזמן. כל שקל שמושקע בשיווק באפיק זה או אחר יש לחשב את החזר ההשקעה עבורו.

אם למשל:

  • השקענו 500,000 ₪ בקמפיין בטלוויזיה – אזי יש לחשב את גדילת המכירות לאחר הקמפיין ולוודא שיש לנו נתונים שמוכיחים לנו כי הקמפיין היה יעיל.
  • פנינו לחברת שיווק באינטרנט ואנו משלמים לה 10,000 ₪ בחודש עבור קידום אתרים אורגני ופרסום ממומן בגוגל ועוד 40,000 ₪ הולכים לגוגל, כלומר בסך הכל 50,000 ₪ יוצאים על שיווק באינטרנט – אזי עכשיו יש לחשב את העלות מול התועלת. הרווחנו מהמהלך הזה או הפסדנו? מאוד פשוט.

אסכולת המיתוג (Branding), מדברת במושגים אחרים לגמרי: מיתוג, בראנדינג, הגדלת החשיפה למותג, שיווק רגשי, שיווק חברתי, מעורבות במדיות חברתיות המביא לשיווק ויראלי, שיווק מפה לאוזן (Word of Mouth) ובקיצור בניית המיתוג ללקוח. אין ספק שמיתוג עובד. אבל איך לעזאזל אנחנו יכולים למדוד עלייה במיתוג שמושפעת רק מהרשתות החברתיות? הרי אנו רוצים לדעת אם אנו זורקים שם כסף לחינם או שמא זה האפיק בו אנו צריכים להשקיע יותר.

המטרה: נתונים משפיעים על קבלת החלטות – לא תחושת בטן

אז אחרי שכל החברות הגדולות, הבינוניות ואף הקטנות פתחו דף בפייסבוק, הן מבינות שהצעד הזה מצד אחד דורש השקעה כספית לא קטנה. הן צריכות להקים את הדף, לשכלל אותו עם טאבים כאלו ואחרים, עיצוב כזה או אחר, לשים שם מנהל/ת מדיה חברתית שינהלו את הדף, את התחרויות שבו, שיבצעו שירות לקוחות כמעט 24/7, יבצעו ניהול משברים ובאופן כללי יקחו אחריות כוללת על כל ה-20,000 אוהדים שיש לחברה בדף הפייסבוק שלה. מצד שני, גם אם זה ברור לכולם שאי אפשר בלי פייסבוק, נשאלת השאלה הנכונה כמה כסף אנחנו מרוויחים מכל הפעילות הזו? איך אנחנו מחשבים את התועלת? כמה להשקיע יותר באפיק הזה? מנהל שיווק באינטרנט של מותג או חברה לא יכול להסתמך על תחושת בטן ולהגיד למנכ"ל: 'בלי פייסבוק נפסיד כסף', או 'נדמה שהפעילות שלנו בפייסבוק מעלה לנו את המכירות בסניפים'. זה לא טוב מספיק.

אז מה הבעיה שלנו, בעצם?

היום בעידן הדיגיטלי הכל מדיד. אנו רואים גולשים שנכנסים לאתר שלנו, רואים מה מושך אותם, אלו מטרות שלנו ושלהם הם מגשימים באתר, אלו מטרות הם לא מצליחים לבצע ונוטשים, מה חיפשו בגוגל נחתו באחד הדפים של האתר שלנו ולא באו על מבוקשם ויצאו מהאתר. אנו רואים מה קנו, בכמה, האם הם גולשים חוזרים או חדשים, כמה פעמים ביקרו באתר לפני שביצעו רכישה ועוד.

עד שהגיע פייסבוק וכל שאר הרשתות החברתיות שהחזירו אותנו לעידן האפל לפני שהומצאו כלי הניטור כלל. כמות המידע שזורמת היום מצד אחד כל כך גדולה ועצומה, ומצד שני כלי המדידה שמספקות הרשתות החברתיות מגלות טפח ומכסות טפחיים. כך שאנו נותרים אובדי עצות.

כולם יודעים שניתן למדוד כמות לייקים על תוכן שפורסם, כמות שיתופים, כמות מגיבים, קצב התווספות אוהדים, כמות צפיות בסרטונים, אבל שאלת מיליון הדולר היא:

איך אנחנו מכמתים את זה בתועלת כספית?

על מנת לענות על השאלה הזו מוטל עלינו לשאול את עצמנו ארבע שאלות חשובות ולבצע דבר חשוב מאוד אחד:

  1. הגדרת מטרות: מה אנו רוצים להשיג מהפעילות שלנו בפייסבוק?
  2. הגדרת יעדים: מה היעדים שיענו על המטרות שהגדרנו?
  3. הגדרת האמצעים: באלו אמצעים, דרכים, נוכל להגשים את היעדים הנ"ל?
  4. הגדרת מדדים: מה המדדים, ה-Key Performance Indicators) KPI), בעזרתם נוכל למדוד את היעדים שהגדרנו?

והדבר החשוב מאוד מאוד שיש לבצע הוא בסופו של דבר: לייחס את הערך הכספי לכל מדד ומדד. איך מחשבים את זה – על כך נדבר במאמר הבא.

אני רוצה לתת כעת דוגמא לכל התהליך הנ"ל משלבים 1-4, שתיתן לנו קרקע מוצקה להמשך הדיון.

למשל חברה שעוסקת במכירת מוצרי ביגוד והנעלה, בעלת סניפים מרובים ברחבי הארץ, מחליטה למדוד את הפעילות החברתית שלה בפייסבוק. כך תיראה התוכנית העיסקית שלה לגבי הפעילות ברשת החברתית:

  1. הגדרת מטרות: אנו רוצים להגדיל את המכירות באתר שלנו. אנחנו רוצים להגדיל את המכירות בסניפים שלנו.
  2. הגדרת היעדים: תוך חצי שנה אנו רוצים להגיע ל-120,000 אוהדים בדף הפייסבוק שלנו.
  3. הגדרת האמצעים: תחרויות גדולות וקטנות בדף, הצעת הטבות מיוחדות לחברים ברשת החברתית בלבד, מתן שירות לקוחות לכל שאלות הגולשים, ניהול משברים במידה ויקרו (והם תמיד קורים), פרסום תוכן איכותי, רלוונטי ומעניין בדף.
  4. הגדרת המדדים: על זה נרחיב כעת.
 

אז אלו מדדים אנו רוצים לבחון?

בפשטות: אנו רוצים לבחור במדדים שבודקים עבורנו את מה שחשוב לנו באמת. "השגתי בשבילכם 51,289 אוהדים לדף!" נו באמת, כולם יודעים שזה כבר לא מה שנחשב טוב מספיק למדידת תועלת ו-ROI. בתוך הרשת החברתית אמורה להיות שיחה פעילה בין המותג לאוהדים שלו. השיחה כוללת הסכמה עם המותג, דיבור עם המותג, הקשבה למותג, רטינות כלפי המותג וכל מה שיכול לעלות ביחסים שבין לקוח לחברה. הנה מס' מדדים חברתיים שקורים בתוך הרשת החברתית אותן יש למדוד.

1. מדד התגובות – Comment Rate.

מה שיפה במדד הזה שהוא מדיד בכל פלטפורמה חברתית כל שהיא: בלוג, טוויטר (נו, הציפור הכחולה הזו, במידה ושכחתם), יו-טיוב, וכמובן פייסבוק ועוד.

מה שאני אוהב במדד הזה שהוא מבהיר בצורה חדה וחלקה את טיב השיחה של העסק עם הלקוחות שלו. פוסטים או סטאטוסים שיוצרים הרבה תגובות מעידים כאלף עדים עד כמה העסק באמת אכפת לו מהלקוחות שלו עד כדי כך שהוא יודע על מה לדבר איתם, או מצד שני עד כמה הוא מעצבן אותם. מנהל מדיה חברתית צריך כמובן לדאוג לכך שהמדד הזה יגדל יותר ויותר תוך כדי שמירה על האינטרסים של העסק כמובן.

עד כמה אתם מכירים את הצרכים השונים של הלקוחות שלכם מעבר לשירות שהעסק מציע? מה ישמח אותם? מה ייעל להם את העבודה שלהם? מה ישפר להם את היום? איזה חומר למחשבה אתם מציעים להם? מה יעורר את הרצון שלהם להגיב בתוך הקונטקסט של שיחה משמעותית בין העסק ללקוח? מה ירגש אותם?

איך מודדים את זה?

בפשטות: ממוצע מס' התגובות עבור כל פוסט. הכלי שלכם: אקסל. השיטה: ספירה ידנית.

נשאלת השאלה: יש איזה כלי שיכול לעזור לי בזה? התשובה: לא, אין ברירה – יש לספור ידנית. בסופו של יום עבודה או שבוע עבודה (תלוי באופי המותג, גודל המותג, אופי הדף והפעילו שבו) מנהל המדיה החברתית צריך להתחיל לספור. לכל פרסום סטאטוס יש מס' תגובות שהוא גרם להן. למשל בדו"ח שבועי יהיה מצויין מספר הסטאטוסים שפורסמו, מס' התגובות הכללי באותו שבוע ונתון ההמרות: מס' התגובות חלקי מס' הפוסטים.

נזכיר שבתקופה זו אנו עדים להופעת מספר כלים ותוכנות שמוצעות בשוק , שמציעות מדידה של פעילות חברתית בפייסבוק ובמדיה חברתית.

כמובן, שבלי קשר מנהלי המדיה החברתית צריכים לבחון אלו סטאטוסים קיבלו את מירב התגובות וכך לדעת איזה תוכן האוהדים אוהבים. הדו"ח ללקוח יכיל את אחוז ההמרות (מבחינת התגובות) וכן את הסטאטוסים המובילים על מנת שהלקוח יוכל אף הוא להאזין לקולות העיקריים העולים מן השטח ולדעת מה הם אוהבים.

2. מדד התהודה (ההגברה) – Amplification Rate.

לכל אפיק שיווק יש קהל יעד סופי או כמות חשיפה אפשרית סופית. אם אנחנו מפרסמים בטלוויזיה אז לפי מדד הרייטינג אנו יודעים כמה ראו את הפרסומת בערך. המס' הזה הוא סופי. אותו דבר למודעה בעיתון: סך הקונים של העיתון הוא המס' הסופי של אנשים שיכולים היו לראות את המודעה. גם בפרסום ממומן באינטרנט יש לנו מידע על הקהל הסופי שיכול לצפות במודעה.

עד שהגיעו הרשתות החברתיות והביאו לנו את כפתור ה-Share ה-Retweet וכיו"ב. אז כמה חברים יש לאוהדים שלכם בסך הכל? זה נמצא באופן הכי פשוט ב-insights  של הפייסבוק:

לדף של היידה יש כיום 139 אוהדים (היי! תשמרו את הבדיחות שלכם לאחר כך! :-D) כך שכל סטאטוס שאנו מפרסמים עשוי להגיע למקסימום 139 איש. אבל תראו כמה חברים יש לאותם 139: 89,999 איש – למעשה זה המס' של האנשים שעשויים מתי שהוא לשמוע עלינו. סטאטוס אחד שעשינו הגיע לחלק מהם, וסטאטוס אחר יגיע לחברים אחרים של אוהדים אחרים. מדהים, לא? לפחות את הנתון הזה פייסבוק נותנת לנו.

אז איך מודדים את זה?

בפשטות 1: ממוצע מס' השיתופים עבור כל פוסט. הכלי שלכם: אקסל. השיטה: ספירה ידנית.

מה מנהל המדיה החברתית צריך לעשות עם זה? בדומה לתגובות, יש להבין איזה סוג של תוכן הביא לעלייה במדד התהודה או בעברית פשוטה לכמות שיתופים גבוהה יותר. באיזה זמנים קיבלתם יותר שיתופים? באלו נושאים? איזה סוג תוכן: סטאטוס? תמונה? סרטון? או.קיי, תתנו לקהל יותר מהסוג הזה ותראו לאן אתם מתקדמים עם זה. תזכרו שאתם עושים את זה לא רק בשביל הדו"ח – אלא אתם בודקים ומביאים לקהל האוהדים שלכם יותר ממה שהם אוהבים, ומייצרים לויאליות גבוהה יותר.

נתון אמפליפיקציה (תהודה/הגברה) נוסף, תפוצה שבועית כוללת. מה כמות האנשים שבסופו של דבר צפתה בתוכן שלכם. מדובר בחלק מהאוהדים של הדף שצפו בתוכן ובחברים שלהם שצפו בתוכן. ככה זה נראה בתוך האינסייטס:

 תפוצה כוללת שבועית. נתון זה כולל חלק מהאוהדים שלנו, שהרי לא כולם צפו בתוכן שלנו. אז מה נמדוד? נוכל למדוד את את חישוב האחוז של התפוצה הכוללת השבועית מתוך מס' החברים של האוהדים, כלומר, פוטנציאל החשיפה הכולל שלנו. במקרה שלנו אם מתוך 89,999 חברים של אוהדים צפו בתוכן 133 ז"א שמדד התהודה שלנו הוא 0.58% לכל פוסט בשבוע האחרון (היי! אמרתי שתשמרו את הבדיחות העוקצניות שלכם לעצמכם :-D).

אז איך מודדים את זה?

בפשטות 2: אחוז התפוצה הכוללת השבועית מתוך כמות האוהדים והחברים של האוהדים. הכלי שלכם: מחשבון.

כמו כן, הייתי מציע מדי פעם להראות ללקוח סטאטוס מיוחד שרקחתם וצבר כמות שיתופים גבוהה במיוחד ולשים ליד הפוסט את כמות ה-Reach המוגדל, התהודתי, שהוא קיבל באופן ספציפי. תודו, שזה ממיס לבבות.

אגב, עם הזמן, ככל שתעשו עבודה טובה יותר, אנשים מהמעגל השני (החברים של האוהדים) הופכים להיות אוהדים בעצמם, כי הם מגלים שאתם פשוט אלופים!

3. מדד ה"מדברים על כך".

גם מדדים אלו הם תהודתיים אבל במובנים רחבים יותר משיתוף.

הנה למשל הדף של Laline:

42,500 אוהדים, 943 מדברים על כך. הממ… מה זה אומר?

אז בשביל לנקות את הערפל, "מדברים על כך" מציין אנשים שבמשך השבוע האחרון:

  • עשו לייק לדף.
  • כתבו על הקיר של הדף.
  • עשו לייק על תגובה, הגיבו לסטאטוס שפורסם בדף או עשו שיתוף לכל סוג של תוכן כמו סטאטוס, תמונות, סרטוני וידאו או אלבומים.
  • ענו על שאלה (סקר).
  • ענו בחיוב להזמנה לאירוע.
  • הזכירו את הדף בפוסט שלהם, כשהם מתייגים את הדף (עם הסימן @ או +)
  • עושים צ'ק אין במקום העסק עצמו.

יפה לא? בעצם אלו אוהדים פעילים שקיימו אינטראקציה אקטיבית כלשהיא עם הדף במשך 7 הימים האחרונים, מעבר לצפייה בלבד בתוכן.

fb analyzeאז איך מודדים את זה?

בואו נהפוך את זה למדד פשוט: אחוז ה"מדברים על כך" מתוך סך האוהדים. במקרה של ללין יש 2.21% של אוהדים פעילים לעומת השאר. זה טוב? זה רע? צריך להשוות את זה לאורך זמן משבוע לשבוע ויותר חשוב להשוות את זה לנתונים של דפים אחרים של החברות המתחרות.

כשאתם מודדים ערך זה, נסו גם לבדוק מתי פורסם הסטאטוס בפייסבוק והאם ישנן שעות מסוימות שבהן עדיף יותר לפרסם לקהל שלכם. לימדו עוד על הזמן הטוב ביותר לפרסם סטאטוס בפייסבוק עבור קהל היעד שלכם.

4. מדד ה"לייקים" לסטאטוסים.

ללייק יש משמעויות רבות: אהבתי, חיבבתי, אני מזדהה עם התוכן, ריגשת אותי, הצחקת אותי, אמירת כל הכבוד, ואפילו אני רוצה לקטול אותך בויכוח אבל אני עדיין רוצה להיפרד כידידים, אז אני עושה לך לייק :-D.

איך מודדים את זה?

בפשטות: מספר הלייקים הממוצע לכל סטאטוס במהלך השבוע. הכלי שלכם: אקסל. השיטה: ידנית.

מנהל המדיה החברתית רוצה כמובן שגם המספרים האלו יהיו גבוהים, שכן ככל שאנשים עושים יותר לייקים כך הסטאטוסים של הדף שלכם מופיעים ליותר אנשים על הפיד שלהם. כמו כן, הדבר מעיד על אינטראקציה חיובית מינימאלית שמראה שאתם בכיוון הנכון בסך הכל.  איזה סטאטוס קיבל קצת מדי לייקים? אולי לא חייבים להמשיך לתקוע את הראש בקיר בכיוון הזה. איזה סטאטוסים קיבלו הרבה לייקים. כן! קדימה! להסתער בכיוון הזה! הבנתם אותי.

הייחודיות של גוגל פלוס

מילה קטנה על גוגל פלוס בהקשר הזה של מדידת לייקים לסטאטוסים. גוגל מעצם היותו מנוע החיפוש המוביל בעולם שילב באופן אינטגרטיבי את הרשת החברתית עם מנוע החיפוש. פעילות ברשת החברתית גוגל פלוס משפיעה על סדר תוצאות החיפוש של גוגל. איך? כשאתם מסמנים +1 על הפוסט הזה (עשו זאת עכשיו וחזרו לקרוא) אתם אומרים לנו בעצם כל מיני דברים חיוביים, כמו: היי אנשים, אתם כותבים מעולה, אתם נותנים לי חומר למחשבה, וואו איזה פוסט מושקע וארוך, למדתי המון דברים, תודה וכן הלאה.

אבל לגוגל פלוס יש את היתרון שאין לאף רשת חברתית אחרת. ברגע שעשיתם 1+ לפוסט הזה ומישהו ממעגל החברים שלכם ברשת הזו מחפש בגוגל למשל מחקרים על פייסבוק, ייתכן והפוסט הזה יעלה לו בתוצאות החיפוש רק בגלל שהוא חבר שלכם. התרומה הקטנה שלכם גרמה לכך שגם חבר שלכם יחשף לתוכן שאתם אהבתם וגם אנחנו מרוויחים גולש נוסף רלוונטי שהרי הוא יראה שעשיתם על הכתבה הזו +1 אלא אם כן הוא בעצמו התעניין בנושא וחיפש משהו עליו בגוגל. כלומר, הרשת החברתית גוגל פלוס ממש יכולה להביא לקוחות פוטנציאליים נוספים פשוט מזה שאנשים עושים לייק. אמממ… כלומר, 1+.  😀

(גוגל פלוס עומד לנצח! לימדו עוד איך להתכונן למהפיכה הקרובה שהרשת החברתית החדשה של גוגל כבר מתחילה לבצע).

אקסל – ידידו הטוב ביותר של איש האינטנרט

נחזור לעיקר, איך הופכים את הכל לטבלת אקסל ממנה נוכל להסיק מסקנות איך להשתפר?

5. מדד המשברים

המדד הזה הוא חשוב מאין כמוהו. להתמודד עם תגובה שלילית על דף העסק מייד מקפיצה את תשומת הלב של מנהלי המדיות החברתיות. הטיפול בתגובה הזו צריך להיות כמה שיותר מיידי, עם כמה שיותר רגישות, עם כמה שיותר דיוק במילים כך שמצד אחד האוהד ירגיש מטופל, מצד שני שכולם יראו איך הוא טופל, והאם הייתה זו באשמת המותג. הלקוח שלכם צריך לדעת בכמה משברים כאלו טיפלתם, כמה נזק תדמיתי מנעתם, איך מינפתם את התגובות השליליות האלו לנקודות חיוביות כאשר אוהדים רבים ראו איזה שירות מעולה העסק נותן לאוהדיו. לא הצגתם את זה ללקוח שלכם או לבוס שלכם – זרקתם לפח נקודות זכות רבות ויקרות.

אז איך מודדים את זה?

מן הסתם ככל שיהיו יותר אוהדים בדף יהיו גם יותר תגובות שליליות, ככה זה, וזה בסדר. לכן גם כאן כדאי להפוך את זה למדד:

בפשטות: מס' האוהדים שהביעו ביקורת שלילית על הדף חלקי מס' האוהדים.

כמו כן, כדאי להוסיף בדו"ח תגובות שליליות מייצגות. מישהו צריך לדעת מה קרה אצלו מתחת לאף, לא?

 

והמדד האחרון – אותו אני הכי אוהב:

6. כמות המתעניינים במוצר עצמו, או: מדד ה"לידים".

 

יש דוחו"ת שסופם חיבוקים ונשיקות

עם המדד הזה אנחנו כבר ממש מתחממים לקראת הפוסט הבא – כי כאן אנחנו כבר מתחילים להריח איך ניתן לחשב ערך כספי למשהו.

מדי פעם כשאנו מנהלים את דף הפייסבוק של הלקוח מביע אחד האנשים התעניינות רצינית במוצר עצמו כגון: "איפה יש לכם סניף בראשון לציון?", "עד מתי המבצע שלכם בתוקף?", "איפה אפשר לקבל פרטים נוספים על השירות שלכם?" ועוד כיוצא באלו.

המאפיין של התגובות האלו שאלו תגובות בדרך להמרה. הגולש מביע התעניינות במוצר ואינו צורך תוכן פאסיבי, ואף אינו מגיב על תוכן כללי. מדובר כאן בתגובה שמביעה רצון לעשות איתכם עסקים! לקנות משהו. ייתכן ובסופו של דבר אותו אדם לא יקנה דבר, הרי שום דבר לא בטוח עד שהכסף מחליף ידיים, אבל גיריתם את הגולש/ת מספיק בשביל שהם יביעו התעניינות ממשית במוצר/שירות שלכם. כמעט ואפשר להגדיר את התגובות האלו כ"לידים".

כן. את הנתונים האלה ממש כדאי לאסוף ולהציג ללקוח, גם במספר וגם באחוזים וכדאי גם לבחור כמה תגובות שממיסות את ליבם של המנכ"לים.

אז איך מודדים את זה?

בפשטות:

1. מס' ה"לידים". תציגו את המס' של התגובות האלו בשבוע האחרון. תוכלו להשוות את התגובות האלו לשבוע הקודם.

2. מס' האוהדים שכתבו תגובת "ליד" ביחס למס' האוהדים הכולל. כמו עם מדד המשברים, גם כאן, ככל שיתרבו יותר אוהדים איכותיים (זאת העבודה שלכם, לא?) יתרבו גם תגובות ה"לידים". קחו את מס' האוהדים שכתבו תגובת "ליד" (התעניינות במוצר/שירות/מבצע) וחלקו אותו ביחס למס' האוהדים הכולל.

3. מס' האוהדים שכתבו תגובת "ליד" ביחס למס' הפרסומים השיווקיים שפרסמתם בדף.

תוכלו גם את התגובות האלו להפוך למדד כלומר, תגובות "ליד" ביחס לכמות הסטאטוסים השיווקיים שפירסמתם השבוע. אל תחשבו את תגובות ה"ליד" ביחס לכל הסטאטוסים שפרסמתם שכן אז אתם יורים לעצמכם ברגל. ברור שיש סטאטוסים שגורמים ליותר תגובות "ליד" וזה כשהם מסוג שיווקי. כלומר, כשאתם מפרסמים סטאטוס על מוצר מסויים, מבצע מסויים אז תזכו ליותר תגובות כאלו. אז בלי טעויות.

אז מה מרוויח מזה הלקוח?

עד כאן בעצם הראינו מדדים בהם אנו יכולים להראות ללקוח ארבעה דברים חשובים:

  1. אנחנו עושים עבודה מאוד טובה בניהול המדיה החברתית שלו.
  2. הוא זוכה לחשיפה אמיתית הולכת וגדלה משבוע לשבוע.
  3. משברים מטופלים.
  4. התעניינות אקטיבית במוצר או השירות שלו.
 

אבל אז הלקוח שואל את השאלה הבוערת של 2012 בתחום המדיה החברתית: "אבל מה יוצא לי מזה? מיתוג זה בסדר, חשיפה אני מקבל גם מקמפיינים במקומות אחרים. לקוחות לא מרוצים מתקשרים לשירות לקוחות ומטופלים שם. כמה אני מרוויח באמת מהעבודה שלך? למה עלי להמשיך לשלם לך?" או כמו שיאיר לפיד ניסח את זה: "איפה הכסף???"

אז חכו לפוסט הבא. כדי להישאר מעודכנים עשו לייק להיידה כך שתוכלו להיות הראשונים שמעודכנים!

עכשיו תורכם:

  • מה המחשבות שלכם בנושא?
  • האם יש כלים, תוכנות, בחינם, בתשלום, שיכולים לעזור לנו למדוד את הדברים האלו בצורה נוחה יותר? הרי לעיתים קרובות יש צורך לנהל מס' דפים במקביל. אתם מוזמנים לשתף.
  • אלו מדדים אתם נוהגים למדוד ולהציג ללקוחות שלכם?
  • האם אתם חושבים שהפעילות בפייסבוק מגדילה רווחים לחברות או לא? אם כן, איך אתם מוכיחים את זה? אם לא, האם אתם מציעים לנטוש את הפעילות בפייסבוק?

 

9 Replies to “כמה שווה לכם לייק וכיצד ניתן למדוד פעילות בפייסבוק?”

  1. esti הגיב:

    שיחקתם אותה בגדול!! בדיוק הדברים שחסרים לי.
    שאלה קטנה, לא נצלחתי לפתוח את הדו"ח אקסל -ישנה אפשרות לשלוח? 🙂

    1. Kfir Lev Sinai הגיב:

      אסתי ברוכה הבאה לאתר ואנו שמחים שמצאת ערך בפוסט הזה. לגבי האקסל תנסי עכשיו, בדיוק תייגנו את הלינק. להמשך התעדכנות בפוסט הבא חפשי אותנו בפייסבוק "היידה קידום אתרים" תפרגני שם ב"אהבתי" ותוכלי להתעדכן בתכנים החדשים שאנו עובדים עליהם.

  2. שרון ושלר הגיב:

    איך מודדים? עם טראקס 🙂

  3. לי הגיב:

    יופי של מאמר. ברור, מועיל וממוקד.

    1. Kfir Lev Sinai הגיב:

      שמחים שאהבת. לתת מידע וכלים זו אחת האהבות הגדולות שלנו. :).
      בקרוב עוד שני פוסטים בנושא המרתק הזה. תוודאי שעשית לייק לדף הבית על מנת שתקבלי את העדכונים.

      1. לי הגיב:

        בוקר טוב, עשיתי כבר לייק בפייס, וכבר הגעתי פעמיים לקרוא את מאמר ההמשך של המאמר הזה אבל ראיתי שעדיין אין 🙂

        1. Kfir Lev Sinai הגיב:

          היי לי, אני שמח שהשארנו אותך עם טעם של עוד.
          לפני שיכולנו להמשיך למאמר הבא, היינו חייבים להתחיל ולסיים את הכתבה על מערכת הטראקס, שהיא ללא ספק נותנת מענה לחלק מהשאלות שעולות בתחום הזה.
          אבל בקרוב נחשוף את המסך מעל המאמר הבא לו את מצפה…

  4. דורית הגיב:

    מאמר מצוין מזמן חיפשתי כזה ! יש לי שאלה וסליחה על אורכה ♥
    —————————————————-
    אני מנהלת דף עם כמה מאות אוהדים שבזמן האחרון נוספו לו המון אוהדים חדשים, באופן קבוע אוהדים עושים הרבה לייקים וגם משתפים פוסטים מהדף ובנוסף גם דפים אחרים גדולים משתפים פוסטים מהדף וגם המדברים על זה גבוה !
    הייתי אמורה לשמוח לא ?
    אבל …
    למרות שגם עכשיו יש פוסטים עם שיאים מאז תחילת הדף של מספר האנשים שצפו בהם (פי 10 מהנתונים הרגילים בדף)
    ◄ פייסבוק במקום להעלות את התפוצה הכוללת שבועית
    ◄ מוריד אותה !
    ◄ זה קרה כבר כמה פעמים בתקופה האחרונה !
    אני מעלה והוא מוריד … באלפים !!
    במה אני טועה ? האם כדאי להוריד אוהדים שלא פעילים או כאלו שיש להם מספר מועט מאד של חברים ?
    עשיתי את זה קצת ולא עזר
    יש לך רעיון אולי ?
    אהיב אסירת תודה !!!

  5. דני וקסלר הגיב:

    האם קיימים אי אילו כלים היכולים למדוד את אפקטיביות הפעילות שלנו בפייסבוק או בגוגל פלוס ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

יש לנו עוד מאמרים מעולים

כתיבת כותרות (Title) והשפעתן על קידום אתרים

בנייה וכתיבה נכונה של טייטלים היא פעולה קריטית במסגרת עבודת ...

צוות היידה
15.07.2019
לקריאה

האם ניתן לקדם אתרי וויקס בגוגל?

מי לא מכיר את וויקס? המערכת שבה ניתן לבנות אתרים ...

אסף כהן
07.12.2017
לקריאה